אבחון פסיכודיאגנוסטי

מטרתו של אבחון פסיכודיאגנוסטי הינה לקבל תמונה מקיפה ככל האפשר של אישיות הנבחן. הפסיכולוג, לאחר ניתוח מעמיק של תוצאות האבחון מנסה להבין ולתאר את מבנה האישיות של הנבחן, את האינטליגנציה שלו, את הדאגות והחרדות שלו, את תפיסת העולם הבינאישית שלו, דמויות משמעותיות לטוב ולרע, ובכלל לתת תמונת עומק, לחלקים גלויים וסמויים מהעיין באישיותו הספציפית של הנבדק. 

האבחון כולל סט של מבחנים להערכת אינטליגנציה, וכן מבחנים השלכתיים להסתכלות עומק אישיותית. משך העברת המבחן בין 4-5 שעות במפגש אחד או שני מפגשים. המבחנים מועברים בכתב ובע"פ וכוללים חלקים מובנים ומדידים, כמו גם חלקים המבוססים על תהליכים רגשיים, השלכתיים. 

הממצאים מתחלקים לשני חלקים, הערכה קוגניטיבית והערכה רגשית.

הערכה קוגניטיבית – מנת משכל (IQ), עם הבחנה בין יכולת מילולית ליכולת ביצועית, התייחסות לפרמטרים קוגניטיביים אחרים כמו: קשב, ריכוז, זיכרון, הבחנה בין עיקר לטפל, שיפוט חברתי, יכולת תכנון ואירגון וכו'. התייחסות לתהליכי החשיבה – האם בוחן המציאות תקין, מהו מהלך החשיבה (רציף / אסוציאטיבי), האם יש או אין הפרעות חשיבה ועוד. 


הערכה רגשית – תכנים רגשיים מרכזיים, למשל: האם סובל מדיכאון או מחרדה. הערכה של כוחות ויכולות נפשיים,  הערכת מידת התוקפנות ומה יכולתו של הנבדק לווסת ולהכיל אותה – האם ישנה סכנה של הפניית התוקפנות כלפי עצמו (אובדנות) או כלפי אחרים (אלימות), חווית הזהות המינית ויחסו למיניות, הבנת חוויית העצמי והזולת של הנבדק – כיצד תופס את עצמו ואת העולם, איך מפרש סיטואציות חברתיות – האם קורא אנשים נכון? והבנת מנגנוני ההגנה של הנבדק וסגנון ההתמודדות שלו.   

מתי פונים לאבחון פסיכודיאגנוסטי (להלן דוגמאות)?

  • כאשר מבקשים לבדוק בשלות של ילד ולקבוע האם הוא מסוגל לעלות כיתה, או האם מומלץ להקפיצו כיתה.
  • כאשר מבקשים ללמוד על מצבו של אדם הפונה לטיפול, על מנת לקבוע לא תכנית טיפולית מומלצת, או כחלק מהתהליך הטיפולי שהוא נמצא במהלכו.
  • כשיש שאלה לגבי תקינות ההתפתחות של ילדים מתחת לגיל שש בתחומי השפה, מוטוריקה, קוגניציה ורגש.
  • לעתים נדרש האבחון לשם מתן אבחנה וחוות דעת אישיותית סביב סוגיות משפטיות.
  • כאשר קיימת שאלה בדבר מסוגלות הורית לגדל הילד (במקרה של גירושין) וכו'.
  • עובד בארגון שניכר שינוי במצבו הנפשי וחלה ירידה ניכרת בתפקודו.
  • מצבים של חשד וחשש כי הילד נפגע ע"י ארוע או גורם כלשהו בסביבתו.
  • באופן כללי, ילדים מופנים לאבחון פסיכודיאגנוסטי  כאשר יש חשש כי מנת משכל נמוכה מהממוצע משפיעה על הקשיים הלימודיים ו/או כאשר יש חשש לאי התאמה של התלמיד למסגרת החינוכית. כמו כן, אבחון זה מומלץ כאשר מאורעות חיים או התנהגותו של הילד מצביעים על האפשרות להשפעת גורמים רגשיים (למשל, ילד שחווה משבר נפשי עקב אובדן או גירושי הורים, ילד מבודד ודחוי חברתית).
שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
error: