אמפתיה עצמית

<b> הרב  שלום אביחי כהן</b>

הרב שלום אביחי כהן

Master Counseling Supervisors * M.C.S
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי בכיר, סופרוויזר
יו"ר פורום יועצים ומטפלים מוסמכים שומרי תורה ומצוות
F.T.R - Forum of religious counselors and therapists

הדרך להיפגש עם בן זוגי פגישה אינטימית יותר, ולקבל את חולשותיו למרות אי ההסכמה עם היותם, עוברת דרך פיתוח היכולת לראות ולהכיר את הגוונים בתוכי - את חולשותיי, ועדיין להעריך את עצמי בזכות היתרונות שבי ומתוך הבנה והפנמה שחולשותיי הם אתגר בכדי להעלות את דימויי העצמי ולא להיפך - זהו התנאי ליכולת שלי להתחבר לזולתי, להעריכו ולכבדו

כולנו כבר יודעים שעל מנת להתחבר אל הזולת יש ללמוד מיומנויות תקשורת ולתרגל הבחנה של דרכי הבעה. זהו אחד הכלים המרכזיים שיש לבני זוג ללמוד האחד על השני ובלעדי כלי זה כל הקשר לוקה בחסר. אך האמת, שלימוד דרכי הבעה ומסריהם אמנם הכרחי הוא, אך מהווה חלק משני ביחס לפיתוח יכולת עוד יותר גדולה וקריטית בייחוד בין בני זוג – יכולת זאת נקראת: אמפתיה.

זה אומר שמעבר למסוגלות לזהות בהבעת פניו ותנועות גופו של בן הזוג את המסר החבוי מתחת לפני השטח, יש לפתח יכולת להבין את המסר מנקודת מבטו ללא שיפוט ומתוך הפנמה וקבלה שמה שבן זוגי מרגיש, זאת זכותו המלאה להרגיש ובוודאי סיבותיו מזווית ראייתו עימו

המיומנות הזאת להביט דרך משקפי בן זוגי, נרכשת בתהליך שמתחיל דווקא ביכולת שלי להביט לתוך עצמי – הבטה עמוקה שלא רק מבחינה אלא גם מקבלת גוונים שונים שבתוכי – מהם נעימים יותר ומהם נעימים פחות, מתוך הבנה שאין בגוונים השונים להוריד כי הוא זה מערכי העצמי המורכב מיתרונותיי הרבים כאדם בכלל ובאלו המייחדים אותי כפרט.

התנאי לאמפתיה לזולת הוא היכולת להיות אמפאתי לעצמי – אינני יכול לראות את חולשות הזולת ועדיין להעריכו ולכבדו, אם חולשותיי האישיים מאיימים על הערכתי העצמית. ועל כן, אם בחווייתנו חולשה מתפרשת כאיום על הערכתנו העצמית, גם כשנצפה בחולשה אצל זולתנו יהווה זה נשק בידנו כנגד הערכתו וכבודו בעיננו. אמנם אם נשכיל לקבל את חולשותינו כחלק טבעי מאישיותנו וכמרכיב הכרחי בעבודתנו היומיומית שאין בו כדי לפגוע בהערכתנו העצמית, אלא אדרבא, יש בכוח האתגר שבו להעלות את דימוינו העצמי הרי שבנקל יותר נוכל להתחבר ולהבין את עולמו של זולתנו.

הקושי שבאי קבלת הגוונים שבתוכנו בא לידי ביטוי באחד האתגרים הניצבים בפני בני זוג שנמצאים בתהליך איזון נישואיהם והוא: יכולת ההבחנה בין קבלה להסכמה. כי אמנם העובדה שכאשר אחד מבני הזוג מביע עמדה, מבטא רגש או פועל באופן שאינני מסכים עימו, אינה שוללת את יכולתי לקבלו ולא לדחותו – קבלת השונה מצריכה ניסיון להבנת מקומו ונקודת מבטו, ואין בקבלה זו כל קשר להסכמה עם המחשבה, הרגש או הפעולה. אך הקושי להבחין בפועל בין הדברים הוא קושי להיפגש עם מה שמאיים עלי, כאילו עצם המפגש הינו חשיפה לחולשה שאמורה להוריד מערכי העצמי וממילא מורידה מערכו של זולתי ושומטת את הקרקע בפני היכולת שלי להמשיך ולכבדו.

כל עוד ובני הזוג אינם מסוגלים לקבל את השונה שבבן זוגם, מחמת הקושי האישי של כל אחד מהם לקבל את הגוון הלא נעים והשונה מהשקפת עולמו אך נמצא בתוכו כחלק ממכלול אישיותו, הרי שמגבילים הם את עצמם למפגשים שטחיים יותר, כאלו שאינם חודרים אל תוככי נשמת בן זוגם, וממילא מפסידים את החיבור המושלם בין בעל לאישה – את ההבנה והתמיכה שיכולים להעניק זה לזה. אך עוד גרוע מכך, כל מחשבה, רגש או מעשה של בן הזוג שלא יהיה תואם את הסטאטוס קוו הבן זוגי – שאינו מתמודד עם חולשות ומצבים לא נעימים, יאיים על בן הזוג השני שיגיב בביטול, הבא לידי ביטוי במגוון דרכים שהמשותף להן הוא ריחוק הולך וגדל בין בני הזוג המלווה בתסכול ובכעסים רבים.

הדרך להיפגש עם בן זוגי פגישה אינטימית יותר, ולקבל את חולשותיו למרות אי ההסכמה עם היותם, עוברת דרך פיתוח היכולת לראות ולהכיר את הגוונים בתוכי – את חולשותיי, ועדיין להעריך את עצמי בזכות היתרונות שבי ומתוך הבנה והפנמה שחולשותיי הם אתגר בכדי להעלות את דימויי העצמי ולא להיפך – זהו התנאי ליכולת שלי להתחבר לזולתי, להעריכו ולכבדו.

לא בכדי אחד העקרונות של שינוי הוא כי "השינוי מתחיל בך", הציפייה שבן זוגי יבצע שינוי ראשון ורק לאחר מכן אני ישתנה, איננה שגויה רק טקטית, אלא מהותית היא אינה ריאלית. משום שבבסיס כל שינוי נמצאת היכולת לקבל את בן הזוג עם חולשותיו – לכבדו ולהעריכו על יתרונותיו ומעלותיו, ומתוך קבלה פנימית ואמיתית יחושו בני הזוג שהאחד מקבל את השני ומסוגל להתבונן מנקודת מבט שונה. כתוצאה מכך נוצרת אווירת פתיחות ואמון הדדי המאפשרת לדון בנושאים השנויים במחלוקת ולהגיע לפשרה ולדרך המקובלת על שני הצדדים.

אך אותה יכולת לקבל את בן הזוג ולהעריכו למרות חולשותיו, אינה יכולה להיקנות לולי כל אחד מבני הזוג יהיה מסוגל לקבל את חולשותיו הפנימיות ולמרות היותן לא תיפול הערכתו העצמית.

מעתה, כשאחד מבני הזוג צמא כל כך לשינוי, עליו לזהות את מוקדי הקושי שלו לקבל ולהתחבר לבן זוגו, ולהתבונן אל תוך עצמו לבחון כיצד הוא מתייחס לעצמו בעומדו על חולשותיו, ומה תהיה מידת הערכתו העצמית אילו חולשת בן זוגו תתגלה אף בו.

ככל שתהיה קבלה עצמית של האדם את עצמו, ככל שלא ישים את משקל הערכתו העצמית על פי מידת ואופני חולשותיו, אלא ישכיל לגלות ולזכור את ייחודו ומיוחדותו ויבין כי חולשות הם חלק מאתגר האדם בעולם. כך יוכל לקבל את חולשות בן זוגו מתוך אותה הבנה שאין בחולשה כדי להמעיט מערך הזולת כי אם לאתגרו במבחן החיים.

הקבלה הזאת – את בן הזוג, יוצרת בסיס של אמון שהולך ונרקם בין שני בני הזוג. פתאום רואה האחד את זולתו שמבינו יותר, מקבלו באמת ואינו מבקר את חולשותיו אלא מתמקד דווקא בחוזקותיו, אט אט לומד אף הוא לקבל את חולשותיו מבלי שיחוש מאוים בעטיים, ומכאן והלאה מה שהיה מתחילה מבחן החיים של כל אחד מהשניים, הופך למבחן הזוגיות. במבחן זה, תפקידן של חולשות שני בני הזוג לאתגר את מערכת הנישואין המורכבת משני בני אדם הראויים להערכה ולכבוד במידה שווה, ובאותה מידה ראויים גם לעמוד באתגרי חולשות שניהם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
השארת תגובה

error:
גלילה לראש העמוד