את לא מכבדת אותי!

<b> הרב  שלום אביחי כהן</b>

הרב שלום אביחי כהן

Master Counseling Supervisors * M.C.S
פסיכותרפיסט, מטפל זוגי בכיר, סופרוויזר
יו"ר פורום יועצים ומטפלים מוסמכים שומרי תורה ומצוות
F.T.R - Forum of religious counselors and therapists

ירון לא טמן ידו בצלחת, והיה מצליף במילותיו כלפי דליה על כך שבשביל קצת יותר כסף היא מזניחה את הבית ואת הילדים. לדבריו, דליה צריכה לעבוד ארבע שעות ביום ולא להוסיף עוד דקה אחת מעבר. כמובן, ירון הרגיש שדליה לא רואה מה הוא כן עושה בבית, ועד כמה דברים שהוא לא היה רגיל אליהם בעבר נופלים עליו כעת

לא פעם כשאנו מדברים על כך שאדם מסוים מרגיש צורך בכבוד, ההתייחסות שלנו אליו היא שלילית. אך הצורך הבסיסי בכבוד אישי ובהערכה הוא צורך משותף לכולנו. והוא יסוד מרכזי בבריאות נפשנו.

הצורך בכבוד אישי הוא כל כך חזק, שכאשר רצו חכמים לוודא שהעדים המעידים על הזולת כשרים הם. היו מכניסים אותם לחדר ואומרים להם "עדי שקר מבוזים הם אף על שוכריהם". כלומר, העובדה שעד השקר עומד לגרום נזק הפסד ממון וביזוי לחף מפשע אינה מטרידה אותו. גם איום בעונשי שמים לא ימנע אותו ממעשה נפשע זה. רק המחשבה שהוא נהיה מבוזה יכולה להצילו מעדות שקר.

כבודו והערכתו של אדם, הוא מניע חזק ביותר, המוביל את האדם לפעולות שונות חיוביות או שליליות. ומשום הבנה זו, יש שפירשו את דברי שלמה המלך במשלי "אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך". שאין הכוונה לשני בני אדם אלא לאותו אדם שאני מנסה להוכיחו. כי אם בדברי תוכחתי אגרום לו להרגיש לץ וכסיל, הוא ישנא אותי ולא ישמע בקולי. אולם אם על ידי התוכחה אגרום לו להרגיש חכם ושמעשה כזה לא מתאים לו, הוא יקבל את הדברים ואף יאהב אותי בגלל הכבוד והעזרה שהצעתי לו.

הטעות הטראגית שהורים עושים כלפי ילדיהם כשמנסים לשנות את התנהגותם על ידי משוב שלילי, אינה פוסחת על בני זוג החפצים לשפר את נישואיהן, וחושבים שיצלח בידם אם ישתמשו בכלי ההרסני של משוב שלילי. בשתי מערכות היחסים – הורים וילדיהם, ובני זוג – המשוב השלילי גורם תחושת חוסר הערכה שאין בידה לשנות את ההתנהגות, אלא לכל היותר לעצרה זמנית. הערכה זהו צורך בסיסי לאדם, שכאשר הוא מתמלא, האדם פורח וליבו רחב ופתוח לקבל את האחר ולעשות שינויים חיוביים בחייו. כשהאדם מרגיש שהוא אינו מוערך, הוא נלחם על הערכתו וכדרכה של מלחמה חללים נופלים משני הצדדים.

"דליה וירון נשואים מזה עשרים שנים, במשך העשור הראשון לנישואיהם היה ירון המפרנס הדומיננטי, ואילו דליה השקיעה את כוחה בעבודות הבית וגידול הילדים. בשנים אלו, הרגישה דליה שירון אינו מעריך אותה וכי כל הזמן הוא עושה השוואה בינה לבין אחיותיו שיוצאות לעבודה ומשתתפות בפרנסת המשפחה.

לפני כעשור, ירון פוטר במפתיע מעבודתו. הוא שקע תקופה ארוכה בדיכאון, הפסיק לכלכל את ביתו, ולמשפחה לא נותר במה לסיים את החודש. דליה זיהתה שהבעיה לא הולכת לקראת פתרון בזמן הקרוב, והחליטה לקחת את תפקיד המפרנסת על שכמה. היא החלה לעבוד מספר שעות כעוזרת בגן ילדים, ועם הזמן פתחה גן משלה והשקיעה בו את כל מרצה על מנת להביא פרנסה הביתה.

דליה הרגישה שבעוד היא מאיישת שתי משרות, האחת בתוך הבית והשנייה במקום העבודה, ירון כמעט ולא מאייש שום משרה. היא התחילה לבקר אותו על כך שאינו מוצא עבודה, ולא חסכה משבט לשונה לתאר את תסכולה מכך שאף בבית הוא אינו מתפקד כמו שצריך.

ירון לא טמן ידו בצלחת, והיה מצליף במילותיו כלפי דליה על כך שבשביל קצת יותר כסף היא מזניחה את הבית ואת הילדים. לדבריו, דליה צריכה לעבוד ארבע שעות ביום ולא להוסיף עוד דקה אחת מעבר. כמובן, ירון הרגיש שדליה לא רואה מה הוא כן עושה בבית, ועד כמה דברים שהוא לא היה רגיל אליהם בעבר נופלים עליו כעת".

בדיקה מערכתית של טיב הקשר בין ירון לדליה העלתה בין היתר, שמקורות ההערכה של בני הזוג נבנו על הישגים כספיים. בתחילת נישואיהם מוקד הכוח היה ירון, ומידת הערכתו לדליה נגזרה מתפוקתה הכספית בפועל, זאת כמובן שאפה לאפס, כי דליה השקיעה את כל זמנה בדאגה לתפוקה לא פחות חשובה אך לא נחשבת במערכת זו.

בעשור השני לנישואיהם לא השתנה מדד ההערכה, הוא נשאר לפי התפוקה הכספית. אלא שעתה מוקד הכוח עבר מירון לדליה. היא זאת שהפיקה יותר פירות פיננסיים, ועל כן, תורו של ירון להרגיש חוסר הערכה על חוסר יעילותו. הוא לא מוכן להשלים עם זה, ומנסה לאזן את התמונה על ידי קריאת תגר כנגד אותה פעולה שבעטיה דליה מרגישה טוב והוא מרגיש במצוקה. ירון מנסה לשנות את המאזן ולקבוע עתה שהמדד להערכה אינו תפוקה פיננסית באופן אבסולוטי. כתוצאה מכך, מאמץ ירון קוו חשיבה המגדיר גברים ונשים על פי תפקידיהם, ומעתה, חרף תפוקתה הפיננסית של דליה, אין היא ראויה להערכה מכיוון שעל פי משנתו החדשה היא אינה ממלאת את ייעודה כאישה ומזניחה את הבית.

חלוקת תפקידים באורח שרירותי ולא שוויוני, זהו מתכון בטוח לתסכולים וחיכוכים בתוך מערכת הנישואים. אך כאשר נתבונן בשורשי הדברים במקרה זה, נראה כי החלוקה השרירותית של ירון אינה עומדת בפני עצמה, היא רק מגויסת על ידי ירון לצורך הצלתו מהתחושה הכול כך בלתי נסבלת של חוסר הערכה וכבוד אישי.

בהמשך התהליך למדו ירון ודליה את האינטראקציה ביניהם, הם גילו שכאשר לא יקבלו את הנעשה כמובן מאליו, וישדרו האחד לשני הערכה על אישיותו ועל מאמציו לא פחות מעל הישגיו, ירון יוכל לחזק את ידה של דליה ולשאת יותר בנטל הבית, ובמקביל יתפנה לחפש מקום עבודה, כי כעת יעלה דימויו העצמי וכבודו האישי לא יהיה עוד תחת איום, וממילא גם דליה תוכל להשתחרר קצת ולהפחית משעות עבודתה בחוץ.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
השארת תגובה

error:
גלילה לראש העמוד