טיפול CBT (קוגניטיבי-התנהגותי)

טיפול CBT – הוא בעצם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy) שמתייחס לבעיות ולקשיים רגשיים אשר מופיעים במצבים שונים במהלך החיים. שיטת ה- CBT, שונה משיטות אחרות בכך שהיא מדגישה את השילוב בין מערכת החשיבה שלנו (קוגניציה), לפעולות ולהתנהגויות. היא שיטה אקטיבית, קצרת מועד, גלויה וישירה, וחסידי השיטה מתהדרים בכך שהינה מונחית על ידי ראיות מחקרים קליניים בלבד.

השיטה נפוצה ויעילה בעיקר כאשר מדובר בחרדות, פחדים, דיכאון, פוסט-טראומה, OCD ,והתקפי חרדה (פאניקה). הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי מורכב מכמה שלבים, בתחילה המטופל והמטפל יגדירו ביחד את הבעיה, וכן את היעד שאליו הם מבקשים להגיע במהלך הטיפול. לאחר הגדרת הבעיה והיעד, המטופל מתחיל להתמודד עם בעייתו, ואת זה המטפל יעזור לו לעשות במגוון כלים, כמו למשל, חשיפה. המטפל לומד על בעייתו ועל הדרך להתמודד איתה, הוא גם רוכש כלים להרגעה עצמית ולהתמודדות עתידית עם מצבים מעוררי קושי, ובתוך כדי כך, הוא לומד לשנות דפוסי חשיבה שגרמו לכשל, ומטמיע דפוסים אחרים שייסעו לו בעתיד כאשר ייקלע לסיטואציות דומות.

שלושה גלים

שיטת ה- CBT, התפתחה לאורך שלושה דורות, שאותם מכנים "שלושה גלים" של השיטה. הגל הראשון בתחילת שנות החמישים, היה טיפול התנהגותי, הוא היה טיפול BT. וההתמקדות הייתה בשינוי ההתנהגות ועל פי הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה.

הגל השני, התחיל כאשר עם הזמן חלה תנועה לכיוון עבודה עם תהליכים והיבטים קוגניטיביים. זאת לאחר שבשנות השישים בוצעו מספר מחקרים אמפיריים שהעידו על השפעתן של מחשבות  (קוגניציות) על התנהגויות ורגשות, מה שהעלה את חשיבותה של החשיבה המודעת בתהליכי שינוי בפסיכותרפיה. בגל הזה, נעשתה אינטגרציה בין עקרונות קוגניטיביים, לבין תיאוריות של למידה חברתית וטיפול התנהגותית, מכאן הטיפול החל להיקרא טיפול CBT.

הגל החדש בפסיכותרפיה נקרא הגל השלישי מעניין ומרתק לנוכח העובדה, שדווקא ה – CBT שחרטה על דיגלה להיות מדעית ואמפירית בתחום הטיפול הפסיכולוגי, מתחילה להתבסס על שיטות שלא הוכחו עדיין כיעילות מבחינה קלינית, כמו למשל, המיינדפולנס. הגישות החדישות הללו, שעליהן מתבסס הגל השלישי מתייחסות יותר אל הצד הרגשי והחווייתי בצורה מאוד בולטת ומורחבת, הן מציעות דרכי טיפול ששמות דגש על עיבוד ריגשי בצורה שלא הייתה מקובלת קודם לכן בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

בין הגישות בגל השלישי נמצא את המיינדפולנס (קשיבות) ששם דגש על היות בתשומת לב מתוך כוונה, ברגע הנוכחי, באופן שאינו שיפוטי – מקורה של השיטה מהמזרח, והוא חף מכל סממן דתי.

גישה נוספת נפוצה בגל השלישי היא ACT – טיפול קבלה ומחויבות Acceptence) (and Commitment Therapy, והוגדרה על ידי פרופ' סטיבן ס. הייז, פסיכולוג קליני ומחקרי בעל שם העוסק בגישת הקבלה והמחויבות כ: "התערבות פסיכולוגית המבוססת על הפסיכולוגיה ההתנהגותית, וכוללת מיינדפולנס ותהליכי קבלה, מחויבות והתחייבות לשינוי התנהגותי, עד ליצירת גמישות פסיכולוגית".  

שיטה שלישית ידועה בגל הזה היא טיפול דיאלקטי – התנהגותי ( (DBT – Dialectical Behavioral therapy, שנוצרה במקור לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, שהקושי בוויסות רגשי בה הוא גדול ומרכזי. היא עושה שימוש באלמנטים מהטיפול הדינאמי המסורתי, המיינדפולנס, מפילוסופיה דיאלקטית (המושג דיאלקטיקה מקורו בפילוסופיה היוונית – ופירושו 'אומנות השיחה'. המושג התפתח רבות ודנו בו פילוסופים גדולים. כיום, כשמדברים על דיאלקטיקה, אנחנו מדברים על התפתחות מתוך קונפליקט), ומעוד אלמנטים ב- CBT.

היתרונות המרכזיים של ה – CBT הם שהוא ממוקד בבעיה, קצר מועד, ושם דגש על שיפור מידי של הסימפטומים. הגישה גם מבוססת מחקר, ומתעדכנת תדיר בהתאם לממצאים חדשים מתחום הפסיכולוגיה.

החסרונות העיקריים של הגישה הם שהיא ממוקדת בסימפטומים ואינה מתייחסת לעמקי נפשו של המטופל ולגורמי הבעיה הנמצאים ברבדים עמוקים יותר. הגישה מצריכה אקטיביות רבה מצד המטופל, ביצוע שיעורי בית, מוטיבציה גבוהה והתמדה, וכל אלו אינם מתאימים לכל מטופל.

חשוב לומר, שמטפלים בעלי הכשרה רחבה, משלבים את הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי עם רעיונות וכלים מהגישה הדינמית בפסיכותרפיה, ובכך מתאימים את הטיפול לצרכי המטופל.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
error: