עזרה ראשונה נפשית

בעוד שקשה לנו להשפיע על מבנה אישיותם של אנשים ולא נוכל לצפות מראש את המשברים הצפויים להם ובוודאי לא את עוצמתם, אנו יכולים לעזור להם כאשר הם נמצאים בתהליך של היווצרות משבר רגשי או שכבר הם שרויים בעיצומו.

עזרה ראשונית אינה תחליף לטיפול בשעת משבר או ייעוץ מקצועי בשום אופן, היא מוצעת כשלב ראשון בהתערבות בזמן משבר, ויש לה מספר מטרות מוגדרות:

  • בלימת ומניעת החמרת המצב
  • יצירת ביטחון
  • הפחתת הצפה רגשית וסבל בעת משבר
  • חזרה ככל האפשר לאיזון רגשי ויכולת תפקוד
  • סיוע בפיתוח מנגנוני התמודדות והסתגלות טובים יותר

הרשאים להגיש עזרה ראשונה נפשית

לעתים קרובות אנשים מחפשים אחר משמעות עמוקה יותר בחייהם באמצעות מתן עזרה לאחרים, ולאמיתו של דבר, רובינו עוסקים בכך בהיותנו הורים, חברים, מורים, ראשי קהילה, עמיתים ובני זוג.

אין ספק שיש צורך באנשי מקצוע מומחים על מנת להתמודד עם המורכבויות הכרוכות בבעיות אנושיות, אך כל אדם רשאי להעניק עזרה ראשונה נפשית אף אם אינו עוזר מקצועי, מאחר שישנם עקרונות אנושיים הומאניים של תמיכה והענקת סיוע רגשי בעת הצורך. יחד עם זאת, ישנה חשיבות גדולה לעוזר בהכרת עקרונות ההתערבות בשעת משבר, בהרחבת הבנתו תופעות ומצבים שונים שגורמים להתהוות משברים, ובהרחבת מיומנויות העזרה על מנת למקסם את השגת יעדיה של העזרה הראשונה ולמנוע החמרה של מצב השרוי במשבר.

בנוסף לכך, הכרת עקרונות העזרה הראשונה, הרחבת ההבנה והמיומנויות, מעלות את רמת הביטחון של נותן העזרה ביכולתו להעניק עזרה. תחושת ביטחון זו, עוברת לנעזר ומסייעת לבניית תחושת ביטחונו כחלק מהתמודדות עם מצב משברי.

יתרון מתן עזרה ראשונה על ידי עוזרים מהקהילה

באופן כללי, בשונה מטיפול מקצועי שלא בשעת משבר. מתן מענה לאנשים בעת משבר דורש תגובה גמישה, התערבות מהירה ופעילה מלווה באלטרנטיבות, והצבת מטרות מוגבלות להבאת האדם לידי תפקוד.

למרות שקיימות מיומנויות מיוחדות אחדות אשר מטרתן היא לספק נוחם בעת משבר ואפשרות להתמודד איתו, שיקול חשוב יותר הוא אישיותם של עוזרים. לערכיהם, התנסויותיהם ותכונותיהם יש השפעה עמוקה על יכולתם של נעזרים לעמוד בתנאי דחק ומשבר. לפיכך, עוזרים אינם יכולים להישען רק על מצבור המיומנויות והאסטרטגיות שלהם, אלא חייבים גם לשאוב ממגוון משאבים – לרבות דת, פילוסופיה, מדעי ההתנהגות ומקצועות העזרה – עבור ערכיהם, רעיונותיהם ומיומנויותיהם.

אין בידי אנשי מדעי ההתנהגות בלבד, למרות שהם אלה היוצרים את מרבית התפיסות והשיטות לבחינת יעילותו של העוזר, כדי להציע מסגרות אמונה, ערכים שעל פיהם ניתן לחיות, או תקווה עבור אנשים סובלים (brammer,2010) .

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
error: