צורך הישג

הפסיכולוג האמריקני, דויד מקלילנד ((McClelland, 1961) הציע תורת צרכים שונה מזו של מאסלו ואחרים. הוא הניח כי הפרט מפנים – בדרך של למידה – צרכים שמגדירה המסגרת התרבותית שבה הוא חי, על פי מקלילנד הסביבה מעודדת למידה של צרכים.

אחד הצרכים העיקריים שבהם התמקד מקלילנד הוא: צורך הישג.

הגדרה: "צורך פנימי אישיותי להתמודד עם רמת הצטיינות שאדם מציב לעצמו".

הצורך הזה מהווה סוג של תוו אישיותי, שיש שקראו לו התחושה הפנימית של המסוגלות, ואנחנו מגדירים אותו כתוו אישיותי כי הוא צורך קבוע שמתפתח בגילאי הילדות המוקדמים, ופחות ניתן לשנותו. זהו מרכיב שהופך לחלק מאישיות הפרט.

בדרך כלל שמישהו מגיע לאוניברסיטה ללמוד הוא מראה על צורך הישג גבוה, כי יש איזה שהוא צורך פנימי להתמודד עם רמת הצטיינות שאדם מציב, והיא מכוונת אותו. 

גורמי התפתחות

איך צורך הישג מתפתח?

הגורם העיקרי הוא האינטראקציה עם הסביבה הקרובה בגיל צעיר. שאנחנו מרחיבים את האינטראקציה הזו, אנחנו מדברים על ההורים שהם דמויות מפתח בתהליך התפתחות צורך הישג, והם יכולים לעשות כמה דברים להעלות את צורך ההישג אצל הילדים.

  1. הקניית עצמאות – זיו וזיו (2010 Ziv & Ziv) מביאים מחקר מקיף שנערך בסוף שנות החמישים ובדק את ההבדל בין הורים לילדים בעל צורך הישג גבוה להורים לילדים בעלי צורך הישג נמוך בהתייחסותם לילדיהם. נמצא, שיש קשר חיובי בין הקניית עצמאות לילדים לבין התפתחות צורך הישג גבוה. וכאשר הורים נותנים לילדים להתמודד עם משימות בעצמם, למשל, לצפות מהילד שיתלבש לבדו, או שיעשה שליחויות קטנות בעצמו, הם מסייעים להתפתחות צורך הישג גבוה יותר בילד (ניתן להסביר זאת, כי מאחר וצורך הישג הוא צורך להתמודד עם רמת מצוינות שהפרט מציב לעצמו, כשההורים סומכים על הילד ומקנים לו עצמאות, הצורך להתמודד עולה ומתאתגר). כמובן, שנתינת עצמאות אינה סותרת דברים הצריכים תיווך, אבל באופן כללי ככל שניתן לילד להתמודד עם משימות בעצמו, גם אם זה למשל לתת לו לאכול לבד למרות שהמטבח קצת מתלכלך, או להחזיק דברים שיכולים להישבר. כאשר לא סומכים על הילד ועושים בשבילו דברים, יהיה לו פחות צורך להתמודד כי אנשים עושים בשבילו את הדברים. 

  2. הצבת אתגרים – כאשר הורים מציבים לפני הילדים אתגרים, למשל, הרכבת פאזל ברמה המצריכה התמודדות עם קושי, ומעבירים מסר שהם מאמינים בכוחם להתמודד עם האתגרים בעצמם ואף מעודדים את מאמציהם מול האתגר, הם מסייעים להתפתחות צורך הישג גבוה אצל ילדיהם. זיו וזיו (2010 Ziv & Ziv) שהביאו את המחקרים המלמדים על הקניית עצמאות והצבת אתגרים,  מצטטים  כי  מחקרים   בין   תרבותיים   רבים   הוכיחו   שהתופעה  ניכרת  בתרבויות שונות (Markus & Kityama, 1991).

  3. עידוד מאמצים ועבודה עצמאית – במחקר שנערך על ידי רוזן וד'ראנרדה (Rosen, D` Andrade, 1959) שבו בדקו החוקרים את הקשר בין התנהגות האבות לבין התפתחות צורך ההישג של ילדיהם. ומצאו, שהאבות לילדים בעלי צורך הישג גבוה, הרבו בעידוד והערכות חיוביות, אך לא התערבו בפועל באופן העבודה של הילדים. לעומתם, האבות לבנים בעלי צורך הישג נמוך, התערבו באופן פעיל במטלה, הם הרבו לתת עצות מעשיות לילדיהם ופחות אפשרו התמודדות עצמאית יותר של הילדים. ניתן ללמוד ממחקר זה על האפשרות כי כאשר ההורים מעודדים את מאמצי ילדיהם ונותנים הערכה חיובית והכוונה להמשך המאמצים אך משאירים לילד את המרחב להמשיך להתמודד, הם תורמים להתפתחות צורך הישג גבוה.

יחד עם חלקם של ההורים בהתפתחות צורך הישג גבוה אצל הילד, ישנו גורם נוסף: תרבות.

  1. ערכי תרבות – יש מדימות ותרבויות שמעודדות להצליח, ילדים רואים את הורים יוצאים לעבודה, ורואים שההורים רוצים להתקדם ולהצליח, זה מפתח אצל הילדים את הצורך להתמודד עם רמת מצוינות כמו שהם רואים מבחינה תרבותית. (ישנם מחקרים שמצביעים על קשר בין צריכת חשמל לצורך הישג, התרבות היא בהחלט חלק בהתפתחות צורך הישג גבוה).

צורך הישג אינו קשור בהכרח להישג המתבטא בלימודים. אם אדם פותח חנות ומצליח, ומתקדם לסניף נוסף, ורשת וממשיך, גם אם לא סיים תיכון, זה מלמד על צורך הישג גבוה.

יש המון הישגים שלא קשורים להצלחה בלימודים ועדיין מעידים על צורך הישג גבוה. זה יכול להתבטא גם בזה שלפעמים אנשים רוצים שתהיה להם משפחה מוצלחת, לא בגלל שאנשים יגידו שיש להם משפחה יפה, אלא יותר חלק מהעניין של "לראות שהצלחתי להתמודד עם הקמת משפחה ולהמשיך". זה בן אדם לעצמו, וכמובן, שזה בא גם מול הסביבה אבל המקור הדומיננטי הוא עם עצמו. בהקשר זה, המשפט "היה קשה, אבל הצלחתי" מבטא צורך הישג.

יש לעשות אבחנה בין צורך הישג, לבין מושג נוסף בתחום הפסיכולוגיה בחינוך, שנקרא רמת שאיפה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
גלילה לראש העמוד
error: